עידו פישמן מדבר על השקעות בעידן הקורונה

עידו פישמן מדבר על השקעות בעידן הקורונה

השקעות בעידן הקורונה

עידו פישמן, איש עסקים ויזם ישראלי, מדבר איתנו היום על מגפת הקורונה, ההשפעות שלה על משקיעים בישראל ובעולם ועל השקעות בעידן הקורונה.

 

כל משבר שפוקד את הכלכלה המקומית או העולמית, מייד משפיע על שוק ההון. יש סיבות אובייקטיביות להשפעות, אך ישנו גם רכיב פסיכולוגי משמעותי מאחורי ההתנהגות של שוק ההון. ישנם אירועים נקודתיים המשפיעים על הטווח הקצר, ישנם אירועים המשפיעים על הטווח הארוך וישנים אירועים אשר השפעתם מאופיינת ברמת גבוהות מאוד של אי וודאות, כפי שאנו רואים עכשיו במשבר הקורונה.

 

בימי שגרה יכולנו לראות כיצד כל דבר בכלכלה העולמית משפיע על שוק ההון ומבנה ההשקעות – העלאת הריבית בארצות הברית; ממשלה חדשה באנגליה; שינויי רגולציה בתחום הקנביס; בצורת באוסטרליה; מתיחות בין רוסיה לסעודיה; פיגועי טרור ומתיחות צבאית; אסון טבע ועוד. וכמובן שההשפעות יכולות להיות חיוביות או שליליות. ישנם גם אירועים בעלי כיוונים מנוגדים, כלומר תעשיות מסוימות עלולות להרוויח בעוד אחרות סופגות הפסדים. משבר הקורונה מביא לנו בליל של השפעות, על כל מגמה שיכולה להשפיע בכיוון אחד ישנה גם מגמה סותרת, כך שבאמת קשה לחזות.

 

השפעת מגפות העבר

 

שאלנו את עידו פישמן, יזם ואיש עסקים ישראלי, מה שונה במגפה הזאת ממגפות העבר?

 

"מגפת הקורונה היא אינה הראשונה שפקדה אותנו. היו לנו מגפות בעבר ובעצם בעבר הלא רחוק, כמו למשל מגפת הסארס אשר פקדה אותנו לא כל כך מזמן. למרות ההבדלים בין מגפת הסארס לבין מגפת הקורונה, אולי זוהי נקודה טובה להתחלה. אז בואו נדבר קצת על כיצד השפיעה מגפת הסארס, ועוד כמה אחרות שפקדו אותנו בשנים האחרונות, על הכלכלה ושוק ההון."

 

אז מגפת הסארס פרצה לקראת סוף שנת 2002 ונמשכה כ 10 שבועות. למרות שאחוזי התמותה היו גבוהים, המחלה לא פגעה באנשים רבים ומספר המתים עמד על 775 איש. עיקר ההתפרצות היה מוגבל למספר מדינות אסיאתיות.

 

מדינות אסיה כמו סין, הונג קונג, טיוואן וקוריאה נקטו בצעדים דרסטיים לעצירת המחלה והיה לכך מחיר מיידי, אך ספק אם נגרמו נזקים ארוכי טווח לכלכלה. הנזק הכלכלי הוערך בכ 40 מיליארד דולר אך שוקי המניות הראו התאוששות מהירה. באופן טבעי הפגיעה העיקרית הייתה בענפי התחבורה והאירוח.

 

מספר שנים אחר כך התפרצה מגפה מפחידה במיוחד, מגפת האבולה. אחוזי התמותה עמדו על 40% והמגפה אכן גרמה לפניקה במדינות המערב. אך בסופו של דבר המגפה פגעה בעיקר במדינות אפריקה והנזק היה במדינות אשר נפגעו באופן ישיר ממגפת האבולה. מכיוון שמדינות אלו אינן שחקניות משמעותיות בכלכלה העולמית נראה שלא הייתה השפעה משמעותית על השווקים הפיננסיים. במשך תקופת הזמן של המגפה מדד הS&P500 ירד בכ 5.8% אך קשה להגיד כמה מזה הוא תוצאה של מגפת האבולה.

 

עידו פישמן מרחיב בנושא זה: "כנראה שמגפת הקורונה שונה מאוד ממגפות העבר. מגפת הקורונה התפשטה בצורה מהירה מאוד אל רוב כל מדינות העולם והיא לא נשארה מוגבלת לאזורים מסוימים כמו מגפות העבר. אמנם אחוזי התמותה של המגפה אינם גבוהים כמו מגפת האבולה, אך אחוזי ההדבקה הגבוהים עשו את שלהם ותרמו רבות גם לפן הפסיכולוגי אשר גם כן משפיע על שוק ההון."

 

ההשפעות הכלכליות של הקורונה הן רחבות היקף. הן גבו מחיר כלכלי ממדינות רבות, כולל כלכלות חזקות כמו ארצות הברית ומדינות אירופאיות רבות. לא רק שהן נאלצו להשקיע משאבים רבים בתחום הבריאות, נגרם להן גם נזק כלכלי בגלל מדיניות הסגר.

 

פישמן ממשיך: "הפעילות הכלכלית במדינות החזקות בעולם ספגה פגיעה קשה וגם מדינות בהן היו מקרים בודדים של המחלה הושפעו, ועדיין מושפעות, מהפגיעה הכלכלית.

 

מומחי הכלכלה תמיד מציגים דעות שונות, אך לגבי ההשפעות של מגפת הקורונה נראה שישנה תמימות דעים לגבי הטענה שהכלכלה לא תשוב לקדמותה בין לילה."

 

ההיקף הנרחב של המחלה, הצעדים שננקטו ושיש להמשיך לנקוט, הם בעלי משמעויות ארוכות טווח על הכלכלה העולמית. גם לחיוב וגם לשלילה. את חלקן אנו יכולים לראות כבר עכשיו, עבור אחרות עדייו מוקדם לדעת. אז כיצד תשפיע מגפת הקורונה על ההשקעות בשוק ההון.

השקעות בעידן הקורונה

השקעות לאחר הקורונה

 

לא באנו לדבר על מדדים וביצועי הבורסות בעולם, אלא לדבר על כיווני ההשקעה ביום שאחרי הקורונה. הקורונה מחוללת שינויים רבים בדפוסי המחשבה שלנו, ההתנהגות החברתית, הפעילות הכלכלית, הפוליטיקה וסדרי העדיפויות. לצד הנזקים הכלכליים היא גם מביאה לנו הזדמנויות חדשות. אז בואו נבחן את המגמות המעניינות המתרחשות או צפויות להתרחש בשוק ההון ונראה מי הם המפסידים והמרוויחים מהמשבר.

 

"כולנו נוכחנו לדעת מי הם המפסידים ומי הם המרוויחים בטווח המיידי. ראינו איך חברות השליחויות משגשגות ואיך אתרי המכירות באינטרנט נהנים מפריחה על חשבון החנויות (מגמה שהתחילה עוד לפני הקורונה). אך מה שמעניין לראות זה את המרווחים והמפסידים בטווח הארוך." אומר עידו פישמן.

 

על פי כל ההערכות ענף התעופה והתיירות צפויים להיפגע גם בטווח הארוך. נתחיל מזה שכל הענף נקלע לקשיי נזילות. חברות תעופה רבות נאלצו לנקוט בצעדי קיצוצים. חברת אל על למשל מדברת על ביטול קווים מתוך כוונה להשאיר רק את הקווים הרווחיים ביותר, לכן תיתכן ירידה בהיצע הטיסות.

 

אך לא נשכח שהמשבר הוא כללי ולא רק של חברות התעופה. כלכלה חלשה תפגע בביקוש לתיירות באופן כללי. גם העולם העסקי עשוי להפחית את הטיסות למטרות עסקים – גם בגלל ההאטה הכללית וגם בגלל שלאחר כמה חודשים שבהן פגישות עסקיות נערכו באמצעות שיחות ווידאו, עסקים רבים כבר התרגלו לרעיון וצפויים להמשיך בכך.

 

חברות התעופה ושדות התעופה יאלצו לנקוט באמצעים שונים על מנת להבטיח את בריאות הנוסעים והדבר יגרום להן להוצאות רבות אשר יגולגלו בסופו של דבר אל כיסו של הצרכן. כך שמבחינת עתיד חברות התעופה זוהי נראית השקעה די מסוכנת כרגע – העתיד מראה ירידה בביקושים ועליות במחירים.

 

פישמן גם פה אומר: "משקיעי הבורסה המתוחכמים אולי ידעו לנצל הזדמנויות ולגרוף רווחים בזכות הפער בין הערך הפסיכולוגי לערך האמתי. כאשר הציבור ברח מהשקעות במלונאות, מניות מסוימות כמו למשל של רשת בתי המלון הילטון ירדו והגיעו למצב שבו הן הופכות לכמעט כדאיות מכיוון שהן נסחרות במחיר הנמוך משוויין הריאלי. אך בוודאי שכל מי שעוסק בתחום התעופה והתיירות ישמח להיות בפוזיציה אחרת כרגע."

 

ישנם מגזרים התלויים בתקציבי מדינה או סובסידיות וגם הם עלולים להיות המפסידים הגדולים , אלא אם כן הם מתחום הבריאות. רבות ממשלות העולם נכנסו לבור תקציבי בגלל ההוצאות הגדולות של הטיפול במשבר הקורונה. מה שאומר שבשנים הבאות יהיו קיצוצים ומגזרים התלויים בתקציבי מדינה עלולים להפסיד. כמו לדוגמה החברות העסקות בייצור ביטחוני. במדינות רבות ישנה נטייה להוציא סכומי עתק על ביטחון וסביר להניח שאחוזים יפים מתקציב הביטחון יופנו עכשיו לטובת מגזרים אחרים.

 

ועכשיו מי צפוי להרוויח מהמשבר?

 

הזכרנו את תקציבי הממשלות אשר יוסטו מרכש ביטחוני לכיוונים אחרים וסביר להניח שנתח נכבד יוסט לעבר תקציבי הבריאות. אינני אומר את את הדברים בהכרח בהקשר של ישראל, למרות שאת ההוכחה הכי טובה לכך ניתן לראות בארץ. כולנו ראינו איך משרד הבריאות האפרורי הפך להיות למצרך מבוקש במשא ומתן הקואליציוני. ממשלות בכל העולם צפויות להשקיע במגזר הבריאות על מנת להיות מוכנות לגל שני של קורונה או מגפות עתידיות בצורה טובה יותר. לכן חברות העוסקות בתחום של ציוד רפואי, תרופות, חיסונים וטכנולוגיות צפויות להיות המרוויחות הגדולות של משבר הקורונה בשנים הקרובות.

 

יש לכך אפקט פסיכולוגי והדבר צפוי למשוך השקעות לקרנות הון סיכון העוסקות בתחום המיזמים הרפואיים. משבר הקורונה חשף הרבה נקודות חולשה וצפויים לנו מיזמים ורעיונות חדשים אשר ינסו לתת פתרון.

 

אך לא רק התחום הרפואי אלא גם תחום הסייבר עשוי להרוויח ממשבר הקורונה. תחום הסייבר נהנה מפריחה עוד לפני המשבר, גם במגזר העסקי וגם בתחום המדיני ישנה הבנה שמדובר באיום גדול ולכן תקציבים רבים מגיעים אל תחום הסייבר. אך כנראה שמגפת הקורונה מגבירה את הביקוש ואולי אף פותחת נישות חדשות. ממשלות רבות ניצלו את משבר הקורונה לצורך החדרת טכנולוגיות ניטור ומעקב. טכנולוגיות שהיו שנויות במחלוקת הוכנסו לזירה וזכו לסוג של לגיטימיות בכפייה.

 

במהלך משבר הקורונה הייתה עלייה בתחום הונאות הסייבר ובעולם דיווחו על תופעות שונות כמו חנויות פיקטיביות המוכרות סחורה בעלת ביקוש גבוה ברשת אך לעולם אינן מספקות את הסחורה; קרנות צדקה פיקטיביות ברשת; הודעות פישינג שנשלחו כביכול על ידי ארגון הבריאות העולמי ועוד. כמו כן המרוץ למציאת חיסון לקורונה הביא להרבה התקפות סייבר על מוסדות רפואיים, ככל הנראה על ידי מדינות וגופים אשר רוצים לגרוף את הקופה ממציאת חיסון. התקפות הסייבר הללו הן עוד הוכחה לעד כמה הנושא חם.

השקעות בעידן הקורונה

שינוי בהעדפות ההשקעה

 

בתחום ההשקעות אנו רואים לפעמים טרנדים הכובשים את השוק. פילוסופיות השקעה מסוימת אשר הופכת לפופולרית וכך אנו רואים גם עכשיו. משבר הקורונה הביא להאצה של תהליכים שראינו כבר קודם – מעבר של השקעות לכיוון של מניות בעלות תמחור המבוסס על ציפיות, זאת לעומת השקעה במניות אשר תמחורן מבוסס על נתוני ההווה. רוב החברות הנסחרות הן חברות הנסחרות על פי ביצועי ההווה, כמו למשל חברות תעופה או מפעלי תעשייה שונים אשר נפגעו מהמשבר. הן ספגו ירידה במכירות או אף עצירה מוחלטת ובהתאם לכך הגיב השוק וערך המניות ירד.

 

אך ישנן גם חברות מסוג אחר, חברות בהן התמחור נעשה על פי תחזיות הרווח לעתיד. ההשקעה בחברות אלו נעשית על סמך האמונה בעתיד החברה והווה הוא פחות חשוב. לכן גם כאשר השוק חלש חברות אלו יכולות ליהנות מביקושים. כך אנחנו יכולים לראות מצבים שבהן חברות בענף הרכב סובלות מירידת שערים מכיוון שהן תלויות בביצועי ההווה. כאשר יש ירידה בהיקף המכירות יורד ערך המנייה שלהן. אך לעומתן חברה המפתחת טכנולוגיות בתחום הרכב, אפילו אם עד היום לא מכרה כלום, יכולה לזכות בביקושים גדולים כי זוהי השקעה לעתיד. מגמה זו היא אינה מגמה חדשה, אך משבר הקורונה מחדד את הפגיעה בחברות מבוססות הווה ומשנה את העדפות ההשקעה בשוק.

 

המדינות המרוויחות והמפסידות

 

מבחינה כלכלית נראה שסין היא הנפגעת העיקרית. משבר הקורונה תפס אותה בעיצומה של מלחמת הסחר עם ארצות הברית. לארצות הברית גרעון ענק במאזן המסחרי ולכן היא מנסה להפחית את הייבוא. למרות תאוריות הקונספירציה כאילו סין עומדת מאחורי וירוס הקורונה בצורה מכוונת, מהבחינה הזו מגפת הקורונה משרתת יותר את ארצות הברית כי היא גרמה להפחתת הייבוא מסין.

 

פישמן מרחיב בנושא אומר: "אם עד היום סין היא האשמה בייבוש הכלכלות של מדינות אסייאתיות רבות, עכשיו כאשר סין נפגעת הן מרוויחות. ישנן מדינות אסייתיות נוספות, כמו סין ווייטנאם, אשר יכולות להציע לעולם כוח עבודה זול ועלויות ייצור נמוכות. סין צפויה להקטין את ייבוא הנפט, דבר המגדיל את ההיצע ומוריד את המחירים, והדבר יכול לסייע להודו להגדיל את נתחה במפת הייצור העולמי."

 

אך לא כולם מרוויחים מהפגיעה בכלכלה הסינית. ברזיל לדוגמה תלויה מאוד בסין, למעלה מ 20% מהייצוא של ברזיל הוא עבור השוק הסיני. ברזיל מייצאת לסין בשר, נפט גולמי, ברזל וסויה, לכן ברזיל גם כן נפגעת מהמשבר בסין. כמו כן חלק גדול מהתעשיות בברזיל, כמו תעשיות הרכב, תלוי בחלקים מסין והסגר פוגע בהספקת הסחורות.

 

המאמר בשיתוף עידו פישמן

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
Pinterest
מאיר הרוש

מאיר הרוש

מאיר הרוש הוא כלכלן ואיש עסקים בוגר תואר שני באוניברסיטת בר אילן. מאיר בעל חברת השקעות גדולה המונה סניפים בארץ ובעולם. בזמנו הפנוי מאיר מעביר הרצאות וסדנאות בנושאי השקעות לחברות ופרטיים, וגם כותב מאמרים מקצועיים בתחום בבלוג זה.

השארת תגובה